ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
|
1694-07
01/04/2008
|
בפני השופט:
עידית איצקוביץ
|
| - נגד - |
התובע:
נח נגאוקר
עו"ד יניב נשיא ואח'
|
הנתבע:
1. יפתח גליל סטון בע"מ
2. יעוד משאבי אנוש בע"מ
עו"ד ישראל צור ואח'
עו"ד יוסף אוחנה
|
| פסק-דין |
1. התובע הגיש כתב תביעה ובו ביקש להורות על החזרתו לעבודה וכן לפצותו בשל פיטוריו, שבאו לטענתו על רקע המצב הבטחוני ששרר במדינה בחודשים יולי ואוגוסט 2006, בניגוד להוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו- 2006 (להלן:
"חוק הגנה על "עובדים" או "
החוק").
2. התובע בן 56, תושב קריית שמונה, עבד כמנהל אחזקה במפעל "שיש יפתח בע"מ" בקיבוץ יפתח החל מחודש ספטמבר 1995.
בחודש פברואר 2006 או בסמוך לכך, רכשה נתבעת מס' 1 (להלן:
"הנתבעת" או
"יפתח") את המפעל מחברת שיש יפתח בע"מ.
הנתבעת המשיכה להעסיק את התובע, יחד עם שאר העובדים, באמצעות נתבעת מס' 2 שהנה חברת כח אדם (להלן:
"יעוד").
התובע, כמו יתר העובדים, חתם ביום 4.4.06 על חוזה העסקה, לתקופה בת 6 חודשים לכל היותר, שתחילתו ביום 27.2.06, תקופה שבסופה הייתה כוונה להעביר את כלל העובדים מיעוד לנתבעת.
התובע חתם על החוזה הנ"ל לאחר שקיבל מאת חברת שיש יפתח בע"מ את יתרת הזכויות המגיעות לו לרבות פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.
3. באשר לנסיבות סיום העבודה, טען התובע בכתב התביעה כי ביום 30.6.06 הוא הגיע למפעל כרגיל אלא שאז הוא סבל מכאבים באוזניים ומחום בעקבות תאונת עבודה שעבר קודם לכן. בשל הכאבים כאמור הוא הודיע לבנו של מנכ"ל הנתבעת מר ארז ליבר (להלן:
"מר ליבר"), כי עליו לבקר אצל רופא.
התובע ביקר אצל הרופא אשר המליץ על היעדרות מעבודה בשל מחלה לתקופה שמ- 30.6.06 ועד לתאריך 14.7.07.
התובע טען כי בעקבות המלצת הרופא הוא הודיע למר אברהם אמיתי, שהנו סמנכ"ל התפעול בנתבעת (להלן:
"מר אמיתי") על היעדרותו מהעבודה באותה התקופה ואף העביר לו עותק מאישור המחלה.
בטרם הספיק התובע לחזור לעבודה פרצה מלחמת לבנון השנייה שהחלה ביום 12.7.06. בעקבות המלחמה החלה רעייתו של התובע סובלת מהתקפי חרדה, דבר שאילץ אותו לעבור לאזור המרכז ולהיעדר מעבודתו במהלך תקופת המלחמה.
התובע טען בכתב התביעה כי בעקבות המלחמה הוא פנה למר אמיתי וביקש לברר אם ניתן למצוא בעבורו פתרון (מקום לינה) כדי שיוכל לבצע את עבודתו, אך לשווא. משכך ובהתאם להנחיות פיקוד העורף הוא לא יכל לחזור לביתו בקריית שמונה והוא אף לא עבד בכל תקופת המלחמה.
ביום 1.8.06, תוך כדי תקופת היעדרותו מהעבודה, ניתקה הנתבעת את מכשיר טלפון הנייד שהיה ברשותו.
מיד בתום המלחמה, ביום 16.8.06 או בסמוך לכך, חזר התובע לעבודתו במפעל, אלא ששעתיים לאחר שהחל את עבודתו פנה אליו מר אמיתי וביקש לשוחח איתו במשרד. באותה שיחה הודיע מר אמיתי לתובע על אכזבתו מכך שהוא לא נתן מענה לנתבעת בתקופת המלחמה ומשכך הודיע לו על פיטוריו לאלתר. בו ביום, הסיע מר אמיתי את התובע לביתו לאחר שפיטר אותו כאמור.
התובע הוסיף כי כל נסיונותיו לחזור לעבודה עלו בתוהו ולכן הוגשה התביעה שבפנינו, שבה טען כי פוטר בעקבות המלחמה וביקש לבטל את פיטוריו, לפסוק לו את מלוא השכר שהיה זכאי לו מיום סיום ההעסקה ועד למועד החזרתו, לפסוק לו פיצויים ללא הוכחת נזק בהתאם לשיקול דעת בית הדין וכן פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בעקבות פיטוריו הלא חוקיים ובהעדר שימוע כדין.
4. הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי היא לא מעבידתו של התובע, אשר חתום על חוזה עם יעוד שהוגבל לששה חודשים בלבד.
הנתבעת הדגישה כי התובע נעדר מעבודתו בחודש יוני 2006 ומכשיר הטלפון שהיה ברשותו נותק מכיוון שהוא לא יצר קשר איתה ולא ענה לפניות החוזרות והנשנות של נציגי המפעל.
הנתבעת הוסיפה כי התובע הועסק על ידי יעוד והיא זו שסיימה את קשריה עמו וכי אין כל קשר בין הפסקת העבודה למצב הבטחוני עקב מלחמת לבנון השניה.
לטענת הנתבעת, לא ההיעדרות מהעבודה הביאה להפסקת יחסי העבודה אלא העובדה שהחוזה בא לידי סיום. על כן, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.
5. יעוד טענה בכתב ההגנה כי עם רכישת המפעל על ידי יפתח פנתה האחרונה אליה בבקשה שהיא זו שתעסיק את עובדי המפעל, שביניהם היה התובע, לתקופה מוגדרת וקצובה בת ששה חודשים לכל היותר, ללא כל אפשרות לחדש את ההסכם.